פסק-דין בתיק הפ"ב 54081-05-13

1.         הבקשה לאישור פסק-בוררות הוגשה ביום 28/5/13 בהתייחס לפסק בוררות שניתן ביום 5/5/13 על ידי הבורר מר צבי זיטבלבך (להלן: הבורר ).

            בפסק הבוררות הנ"ל, קבע הבורר כי על המשיב לשלם למבקשות ביחד, סך של 1,584,568 ש"ח בתוספת מע"מ. עוד הוסיף וקבע כי יש לקזז מהסכום הנ"ל, סכומים להם זכאי המשיב מן המבקשות (להלן: פסק הבוררות הראשון ).

            בסמוך לאחר שהוגשה הבקשה לאישור הפסק, הוגשה בקשה למתן צו עיקול (3/6/13).

2.         בהחלטה שניתנה על ידי ביום 4/6/13 (לאחר שניתנה החלטת מזכירות - החלטה סטנדרטית ביום 29/5/13, להלן: החלטת מזכירות ), הבהרתי כי אין מקום באותו שלב להטיל עיקול במעמד צד אחד, במיוחד לאור העובדה שב"פסק הבוררות" הנטען, יש זכות קיזוז אשר טרם נתבררה, ולכן הוריתי על צירופם של המסמכים שטרם צורפו, כפי שנדרש בהחלטת המזכירות ובנוסף, לשקול אפשרות לחזור לבורר כדי שישלים את פסק הבוררות בנושא הקיזוז.

            יודגש כי הן במסגרת החלטת המזכירות והן במסגרת החלטת בית המשפט מיום 4/6/13 נשמרה זכות המשיב ליתן תשובה לבקשות שהוגשו.  

3.         בהסתמך על החלטת בית המשפט מיום 4/6/13, הייתה פנייה חוזרת לבורר והוא השלים את פסק הבוררות, לאחר שקבע בפסק בוררות משלים הנושא תאריך 25/6/13, כי על המשיב לשלם למבקשות סך של 1,444,334 ש"ח עד ליום 31/7/13.

יש להבין כי הסכום בפסק הבוררות המשלים, בא במקום הסכום הנקוב בפסק הבוררות הראשון.

4.         ביום 9/7/13 התקיים דיון במעמד הצדדים. עד למועד הישיבה לא הוגשה כל תגובה מצד המשיב. במסגרת הדיון שהיה, הועלו הצעות על-ידי בית המשפט אשר לא נתקבלו על-ידי המשיב. האחרון עמד על זכותו להגיש בקשה לביטול הפסק - לפחות לגבי הפסק המשלים, וכן לשקול הגשת בקשה להאריך המועד להגשת בקשה לביטול פסק הבוררות הראשון.

5.         על פי ההחלטה הקובעת (ההחלטה בעמודים 11 ו-12, לא נחתמה ואינה מחייבת),  החלטה מיום 9/7/13 עמ' 14, נשמרה הזכות למשיב להגיש בקשה לביטול פסק הבוררות המשלים וכן להגיש בקשה להאריך המועד לגבי פסק הבוררות הראשון.

            כמו כן, הורה בית המשפט באותו שלב, על מתן צו עיקול עד לגובה של 1,000,000 ש"ח על נכסי המשיב המוחזקים בידי המחזיקה, כאשר העיקול הוא בדרך של רישום.

            עד למועד זה, לא הוגשה כל בקשה על-ידי המשיב.

6.         בנסיבות אלה, מאחר שההחלטה שניתנה ביום 9/7/13 ניתנה במעמד באי כוח הצדדים, הייתה ההמצאה כדין, ובהעדר כל בקשה לביטולו של פסק-הבוררות על שני חלקיו עד למועד מתן פסק דין זה, ומאחר שחלף גם המועד הנקוב בסעיף 27 לחוק הבוררות (ראה תקנה 10 לתקנות סדרי הדין בענייני בוררות, תשכ"ט-1968), לצורך הגשת בקשה לביטולו של פסק-הבוררות, ממועד המצאתו, יש להיעתר לבקשה לאשר את פסק הבוררות על שני חלקיו.

7.         אשר על כן, בהתאם לסעיף 23 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968, ניתן בזה פסק-דין המאשר את פסק-הבוררות כמפורט להלן:

על המשיב לשלם למבקשות ביחד סך של 1,444,334 ש"ח בצירוף מע"מ עד ליום 31/7/13.

            כל צד ישא בהוצאותיו בפסק הבוררות ובתשלום שכר טרחת באי כוחם והמומחים מטעמם.

            על הצדדים לשאת בשכר טרחת הבורר המסתכם בסך 16,500 ש"ח בצירוף מע"מ, בחלקים שווים נכון ליום 31/7/13.

            הסכומים הנ"ל ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 31/7/13 ועד למועד מתן פסק דין זה.

            המשיב יוסף וישלם למבקשות ביחד, שכר טרחת עורך-דין בגין הליך זה, בסך של 5,900 ש"ח (הסכום כולל מע"מ), בתוך 30 ימים מהיום.

            המבקשות רשאיות לממש את העיקול שנרשם, אצל המחזיקה.